אם רק היינו מקבלים את המתנה הזאת בשנה הראשונה שלנו... אני חושבת לעצמי בסיום ההכשרה של פרויקט 'בארבע עיניים', בו זוג בוגר מלווה זוג צעיר.
בחודשים האחרונים קיבלנו מתנה. מתנה לזוגיות, לבית ולנו.
בעלי ואני עברנו הכשרה לליווי זוג צעיר והתחלנו לעשות זאת.
כבר בסיום ההכשרה הרגשתי את גודל המתנה. זאת מתנה שיכולה לשנות חיים.
הרב דב זינגר בספרו 'תיכון תפילתי' מדבר על אימון היכולת לדבר, להידבר
"אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע" (מלאכי ג, טז)
אימון היכולת להיות במפגש שבו הדיבור הוא תולדת החיבור, דיבור העולה וצומח דווקא מתוך המפגש שבין השניים... מתוך ההתוועדות שלנו יחד, מעצם הנוכחות המשותפת, משהו קורה.
המפגש בנינו כזוג מוליד מימד שלישי, מרחב זוגי משמעותי, נוהגים לכנות אותו שכינה בניהם/ הקשר / הזוגיות. המרחב הזה משתנה ואלסטי, הוא נראה אחרת במצבים שונים.
והוא מצריך השקעה, אפשר להזין אותו וחשוב לעשות זאת.
לשמחתי מדריכת הכלות שלי השכילה לומר לי לקבוע ערב בשבוע לזוגיות כבר בתחילת הדרך כי אח"כ זה יהיה יותר קשה להתמיד בזמן כזה.
אז מה בכל זאת הרגיש את העוצמה הזו?
הרגשתי שיש כאן ארגז כלים משמעותי שיכול לתת לזוג צעיר את הכלים הדרושים לו לתקשורת זוגית טובה יותר, להתמודדות עם קונפליקטים, לשיח מקרב בנושאים אינטימיים ועוד..
"אתה חושב שהם גם מבינים את גודל המתנה שהם מקבלים עכשיו?", שאלתי את בעלי בסיום המפגש האחרון שלנו עם הזוג.
קשה להבין אם בשלבי הזוגיות הראשונים, כשירח הדבש עוד ברקע, אפשר להבין כמה חשוב להשקיע בקשר הזוגי וכמה הכלים האלה משמעותיים.
הזוג שאותו אנחנו מלווים, כמה חודשים לאחר נישואיהם כבר לא מצליחים למצוא זמן לעצמם והזמן המשותף איתנו, במסגרת המפגשים של 'בארבע עיניים' גורם להם לעצור ולדבר על הזוגיות שלהם, על המרחב הזוגי שלהם, מה קורה בו, מה כל אחד מרגיש ואיך מתמודדים עם הקשיים שכבר החלו להופיע.
וכשאני רואה אותם אני מבינה למה הרגשתי שזאת מתנה.
המפגשים איתם עוררו אותי לקיים לקראת פסח ערב לזוגות צעירים בנושא הקשר עם משפחות המוצא והופתעתי לגלות שיש עוד זוגות, אפילו ממש לא צעירים, שרוצים להשקיע בזוגיות שלהם וללמוד כלים נוספים איך עושים זאת.
וזאת לגמרי הזכות שלנו לתת להם את המתנה הזאת.
פעילויות אלו הם רק חלק מתוך העשייה הרחבה שלנו בתחום המשפחה.